ישראל מצטרפת לתקן ה-CRAF:חידושים במיסוי קריפטו
בשבועות הקרובים, המחזיקים הישראלים בנכסים דיגיטליים כגון קריפטו צפויים להיות נתונים לשינוי משמעותי מבחינת הדיווח והאכיפה מצד רשות המסים. עם ההצטרפות לסטנדרט החדש – CARF (Crypto-Asset Reporting Framework), ישראל מתחייבת לשתף מידע עם הרשויות במדינות אחרות, במטרה להגביר את שקיפות המסים בנושא זה.
מהו תקן CARF?
תקן CARF הוקם ביוזמת מדינות ה-G20, במטרה ליצור מסגרת המאפשרת חילופי מידע אוטומטיים בקריפטו. כל מדינה שהצטרפה לתקן מבקשת לשפר את המיסוי על נכסים דיגיטליים, דבר שמסייע להיאבק בנושאים כמו הלבנת הון ומימון טרור.
- יוזמת G20: תוכנן לשיתוף מידע על נכסי קריפטו.
- מחויבות לשקיפות: קידום הסדרה בשוק הקריפטו.
- אכיפת רגולציה: הקפיצה לאכיפת כללים שישמרו על שוק הון תקין.
כניסת התקן לתוקף
המנגנון ייכנס לתוקף החל מ-2027. אולם, על המחזיקים להיערך מראש, מאחר שהאכיפה מחייבת דיווח נכון ויסודי עוד היום.
כיצד יתבצע הדיווח?
כשהתקן ייושם, פלטפורמות המסחר יידרשו לבצע הליך בקרה על משתמשי הקריפטו. מדובר בתהליך בשם "הכר את הלקוח" (KYC), שבו יאספו מידע על מחזיקי הנכסים ולאחר מכן יספקו את הנתונים לרשויות המס המקומיות במדינה שבו פועל המתווך.
- הפלטפורמות יאספו נתונים על מחזיקים בנכסים.
- הנתונים יועברו לרשויות המס המקומיות.
- מידע זה יגיע לרשות המסים בישראל.
המשמעות עבור המחזיקים הישראלים
בעקבות חקירת מבקר המדינה, נמצא כי הפוטנציאל למיסוי על עסקאות קריפטו בישראל עשוי להגיע לכ-3 מיליארד שקל. עם זאת, נמסר כי מרבית בעלי הנכסים הדיגיטליים בישראל כלל לא מדווחים על פעילותם, דבר שמצביע על בעיה משמעותית בתחום המיסוי.
לדבריו של רו"ח איציק רופא, המתמחה במיסוי קריפטו, יש להקפיד על גילוי מרצון, כדי להימנע מהשלכות חמורות בעתיד. "הכרחי להשלים את המהלך באמצעות גילוי מרצון בכל הקשור לקריפטו", הוא מסביר, ומציין כי ללא גילוי שכזה, ישנם מחזיקים שלא יהיו חשופים לרשות המסים.
בעיות קיימות ואכיפה עתידית
לצד היתרונות המתהווים, ישנם גם אתגרים. רגולציה בנושא הקריפטו טרם הוסדרה באופן מלא, והמעורבות של מתווכים פיננסיים ללא כללים ברורים לפיקוח עשויה להקשות על שוק התשלומים הדיגיטליים.
"האכיפה עוד רחוקה", אומר דאהר, "אך עם הזמן והטמעת מסמכי התקן, יכולים להיות צעדים פוזיטיביים שיביאו לכדי אכיפה מסודרת יותר." הוא ממליץ למחזיקים בישראל לנקוט בפעולות יזומות על מנת לעמוד בקנה אחד עם ההנחיות המתרקמות.
סיכום
הצטרפות ישראל לתקן CARF מסמלת שינוי משמעותי בתחום המיסוי על נכסים דיגיטליים. המחזיקים בנכסים דיגיטליים בישראל נדרשים להיערך לשינויים בתחום ההגינות והדיווח. גישה בגילוי לב תסייע להימנע מהשלכות עתידיות חמורות מצד רשות המסים.
באופן כללי, הגברת השקיפות, השיתוף במידע, והטמעת תקנים חדשים מהווים מהלך חיובי בשוק, במיוחד לאור ההתפתחויות האחרונות בתחום הקריפטו.