מהפכה כלכלית בישראל: למה חברות לא רוצות לשחרר את הרווחים שלהן?

מיסוי הרווחים הכלואים: הפשרה החדשה שעל הפרק

בשנים האחרונות מושקעות מאמצים רבים במשרד האוצר במטרה לחוקק חוקים שיביאו תועלת כלכלית למדינה. אחת מהיוזמות המרכזיות שמקודמות במסגרת תקציב 2025 היא יוזמת מיסוי הרווחים הכלואים, שמעלה שיח חם בין המגזר העסקי לממשלה.

מהו מיסוי הרווחים הכלואים?

מיסוי הרווחים הכלואים מתייחס למצב שבו חברות פרטיות משאירות רווחים ניכרים "כלואים" בתוך החברה, כלומר, רווחים שלא חולקו כדיבידנדים ובוחרות לפעול בעסקאות שונות מבלי לשלם מס בגין אותם רווחים. משרד האוצר מציע להטיל מס בגובה 23% על הרווחים הלא מחולקים, במטרה לעודד חברות לשחרר את הרווחים האלו ולשלם עליהם מס.

מטרה ותועלות אפשריות

באוצר מכוונים להשיג מספר תועלות מהמהלך:

• הגדלת הכנסות המדינה: חיזוי של 10 מיליארד שקל בשנת 2025.
• עידוד השקעות גרם ליותר דיבידנדים: יצירת הכנסות לפעילויות עסקיות.
• שיפור השקיפות: הגברת הפיקוח על רווחי החברות.

תגובות על הצעת המיסוי

עם זאת, המגזר העסקי לא נשאר אדיש להצעה. רבים מהנציגים טוענים שהמהלך עומד בסתירה לעיקרון המיסוי הדו-שלבי שמקובל בישראל. הם ציינו כי יוזמת המיסוי, אם תצא אל הפועל, עלולה לפגוע בחברות נמוכות רווח שמסתמכות על הרווחים לצורך פעילותן השוטפת ולמנוע מהן אפשרויות השקעה.

פשרה שנדונה על ידי פורום שווי הוגן

בעקבות המחאות שהחלו להישמע מהסקטור העסקי, התקיים דיון בעניין באוניברסיטת רייכמן. במפגש השתתפו נציגי משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, בהם פרופ' אבי שמחון ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ. הדיון התמקד בהצעת פשרה שנועדה להתגבר על החיכוכים שנוצרו ולהקל על כל הצדדים.

מאפייני ההצעה החדשה

ההצעה החדשה קובעת כי חברות פרטיות אשר יחלקו 5% מרווחיהן הנצברים לצורכי מס בשנה יוכלו להימנע מהמס הנוסף של 2% שמציע האוצר. מענה זה מציב אבן דרך שיכולה להקל על רשות המסים ולמנוע חיכוכים מיותרים עם המגזר העסקי.

חשיבותה של הפשטות

המובילים את הפשרה מדגישים את עיקרון הפשטות כהיבט מרכזי בהצעה, מה שיכול להקל על המגזר העסקי בעמידה בדרישות החדשות ולצמצם את הביקורת הנוגעת למס העודף.

סיכום והשלכות עתידיות

עם דגש על הרווחים הכלואים וההשלכות של החקיקה המתוכננת, ניתן לקבוע שהפשרה החדשה עשויה להיות הפתרון שידע להציג איזון בין צורכי המדינה להכנסות המס לבין הצרכים והדרישות הגוברות של המגזר העסקי.

בפרספקטיבה רחבה, מדובר במהלך שיכול לשפר את מצב הכלכלה הישראלית, אם יבוצע ברגישות ובשיתוף פעולה עם כל הצדדים המעורבים.

כך או כך, ברור כי הנושא ימשיך להיות במרכז השיח הציבורי והכלכלי בישראל.